בשנים האחרונות נולדו עוד ועוד מכללות המציעות לסטדנטים לרכוש את השכלתם האקדמאית במסגרתם. הבעיה עם אותן מכללות הינה שעסקינן בגופים פרטיים אשר רכישת ההשכלה בהם אינה מפוקחת ו/או מסובסדת על ידי מוסדות המדינה. עובדה זו מערימה קשיים רבים על הסטודנטים, אשר מוצאים את עצמם מרוששים וחסרי כל אמצעים כלכליים לאחר סיום התואר. מדריך זה יסקור בקצרה את האופן שבו ניתן למזער את הנזק הכלכלי שנגרם לכל סטודנט ואת תכניות החיסכון לסטודנטים העומדות בפניו.
הפקדות לחיסכון בנקאי
ישנם שני סוגים עיקריים של תוכניות חיסכון המוצעות על ידי הבנקים השונים. הראשונה הינה חיסכון בנקאי שבמסגרתה מפקיד הלקוח סכומי כסף קבועים בכל חודש, כך שהחיסכון גדל עם הזמן. זהו חיסכון שמתאים יותר לסטודנטים שעובדים במהלך התואר, אשר יפרישו ממשכורתם החודשית כסף לקופת החיסכון ובסוף התואר יוכלו להנות מהסכום שנצבר לזכותם. החיסכון השני מאופיין בהפקדה חד פעמית של סכום כסף, אשר יצבור ריבית בזמן שלא נעשה בו כל שימוש. תכנית זו הולמת סטודנטים שמתחילים את התואר עם סכום כסף מסויים שצברו. היתרון בתכנית זו הוא שהסטודנט לא יבזבז את הסכומים שהיו בידיו לפני תחילת הלימודים ויוכל להנות מהם בסוף חייו האקדמיים.
על אף המאפיינים השונים של שתי התכניות האמורות, ישנם כמה קווים מקבילים אליהם צריך כל סטודנט לשים לב. ראשית, הכסף הנצבר בכל תכנית חיסכון מוצמד לריבית קבועה שניתנת על ידי הבנק. לפני שנכנסים לתכנית מסויימת, יש להשוות את הריביות שמציעים הבנקים השונים ולהצטרף לתכנית שבה הבנק מעניק את הריבית והתמורה הגבוהה ביותר לכסף שנחסך אצלו.
שנית, צריך לוודא מבעוד מועד מהן נקודות היציאה של הלקוח מהתכנית. ודוק, ישנן תכניות חיסכון המאפשרות ללקוח לפדות את כספו מהתכנית בסיום הלימודים וישנן כאלו שמאפשרות זאת כל שישה חודשים או תקופות זמן אחרות.
הסטודנט מודע למצבו הפיננסי ויכול להעריך את יכולתו להתנהל ללא הכספים שמופקדים בתכנית החיסכון. לאחר שהסטודנט יבצע את ההערכות האמורות יהא עליו להתאים את נקודות היצאה של התכנית. לא למותר לציין כי לעיתים הריבית שמציע הבנק תלויה במספר נקודות היציאה ומשך תקופת החיסכון, כך שככל שמספר נקודות היציאה קטן יותר ותקופת התכנית ארוכה יותר, הריבית המוצעת על ידי הבנק תהא גבוהה יותר.
הפקדות לחיסכון לפנסיה
חיסכון הפנסיה הינו אפיק נוסף העומד בפני הסטודנט במהלך התואר. זהו חיסכון שמתאים אך ורק לסטודנטים שעובדים במהלך התואר. הכספים הנצברים בחיסכון הפנסיוני נלקחים ממשכרותו של הסטודנט ומצטרפים לסכומים שמפריש המעביד מדי חודש. לא למותר לציין כי כיום מוטלת על כל מעסיק החובה להפריש כספים לחיסכונות הפנסיה של עובדיו, כאשר חובה זו מתגבשת לאחר שעובד פלוני צבר וותק של שישה חודשים באותו מקום עבודה.
סטודנטים רבים אינם מודעים לחובה זו כמו גם לעובדה שהסכום שעל המעסיק להעביר לחיסכון הפנסיה עומד על הסך של 2.5% מהמשכורת הממוצעת של הסטודנט בשנה הראשונה. יתר על כן, כל שנה מצטרפים לשיעור האמור 2.5% נוספים מהשכר הממוצע של הסטודנט (כך, למשל, בסיום תואר של שלוש שנים במהלכן עבד הסטודנט, יפריש מעסיקו לסכום הפנסיה כשבעה וחצי אחוזים מהמשכורת הממוצעת באותן שלוש שנים).
חשוב לציין כי הסטודנט יכול לבחור את הגוף שיהיה אמון על צבירת כספי הפנסיה (קרנות פנסיה, קופות גמל וכדומה). במידה והסטודנט לא מימש את זכות הבחירה האמורה בתוך תקופת זמן של שישים ימים, מעסיקו יעשה זאת בשבילו. הזכויות המוקנות לסטודנט במסגרת החיסכון הפנסיוני משתנות בהתאם לגוף אליו מופקדים הכספים ועל כן יש לברר היטב מהן היתרונות והחסרונות של כל גוף שכזה.
לקריאה נוספת: