שיווק פקדונות לציבור על ידי בתי השקעות

בסוף שנת 2013, אישרה ועדת הכספים של הכנסת תיקון להצעת חוק רשות ניירות ערך. התיקון קובע שגם בתי ההשקעות רשאים לשווק לציבור פקדונות באמצעות כלי המכונה קפ"מ – קרן פקדונות למלוות.

הקפ"מים מושקעים אך ורק במק"מים (מלוות קצרי מועד) המונפקים על ידי בנק ישראל או פקדונות של הבנקים המסחריים.

מה זה קפ"מ?

הקפ"מ, קרן פקדונות ומלוות, היא כלי השקעות המקביל לפקדונות הבנקים. הקפ"מ מושקע כאמור במק"מים המונפקים על ידי בנק ישראל או בפקדונות בנקאיים. ניתן לבחור מראש את תקופת ההשקעה בקפ"מ וכן למשוך את הכספים מידי שבוע.

עד היום, התשואה הממוצעת השנתית של משקיעים בפק"מ בנקאי הייתה בין 0.2% ל-0.4% וההערכות הן שהתשואה השנתית של הקפ"מ תגיע לשיעור של כ-1.6%. מתשואה זו ינוכה מס בשיעור של 25% על רווחי ההון הריאליים, וזאת לעומת מס בשיעור של 15% על רווחי ההון הנומינליים המנוכה בפקדונות הבנקאיים.

התוכנית היא שהקפ"מ תוחרג מחוק הייעוץ, כלומר שלא יהיה צורך לעבור דרך יועץ השקעות כדי להשקיע בה כספים ויהיה ניתן לרכוש אותה בקלות, אפילו מנציג השירות הטלפוני של הבנק.

מטרות המהלך והשפעותיו

המטרה העיקרית של שיווק הפקדונות על ידי בתי ההשקעות היא לעודד את התחרות בענף הפקדונות ובכך להעצים את הפעילות בשוק ההון.

למהלך זה מספר השלכות. מבחינת המשקיעים, הריביות תהיינה גבוהות יותר ולכן הפקדונות יהפכו לאטרקטיביים יותר.

בתי ההשקעות לבטח ישמחו מהמהלך משום שהוא עתיד להגדיל את נתח הפעילות הפיננסית שלהם. מי שעלולים דווקא להיפגע מהמהלך הם הבנקים ששלטו עד היום בענף הפקדונות ושמרו על ריביות נמוכות.

איך זה קרה?

יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, הוא זה שרקם את התוכנית והצליח להעמיד כלי השקעה פיננסי חדש שיעמוד בדרישות החוק ויפתח צוהר לתחרות ואטרקטיביות באפיק הפקדונות.

האוזר טען שכבר שנים נהוגה רגולציה מחמירה שמטרתה להגן על כספי הציבור ושזו העת למתן את הרגולציה כדי לספק גמישות רבה יותר תוך המשך השמירה על כספי המשקיעים.

האוזר דוגל ברגולציה חזקה אך מתוחכמת, כזאת שמציעה יותר אפשרויות אך גם מסירה חסמים. הוא מזכיר שישראל מדורגת במקום ה-6 בהגנה על כספי הציבור ולכן היא יכולה להרשות לעצמה להקל במעט את ההגבלות. הקפ"מ מציע לציבור פקדון המשיא ריבית גבוהה יותר ואף יציב יותר מכלי ההשקעה המקבילים לו.

התנגדות הבנקים

כצפוי, המתנגדים המובהקים להשקת הקפ"מ הם הבנקים המסחריים, שנהנו עד היום מרווחים של כ-1% בממוצע על כל פקדון. כל השקעה שתופנה לקפ"מים של בתי ההשקעות תבוא על חשבון רווחי הבנקים וזה מעורר את חששם.

עד לרגע אישור תקנת החוק היה נדמה שהבנקים יצליחו לסכל את המהלך באמצעות השפעת על ועדת הכספים אך משהוכרע אחרת, התקווה היא שהם ישיקו פקדונות אטרקטיביים משלהם ויגבירו את התחרותיות של ענף הפקדונות.