במהלך חייו של אזרח ישראלי הוא חוסך כספים במגוון מוצרים פיננסיים, חלק מיוזמתו וחלק ביוזמת מעסיקים, במקרים רבים החוסכים, או במקרים הקשים יותר יורשיהם, כלל לא זוכרים או יודעים על קיומם של חסכונות אבודים מהעבר, שהוקמו לפני עשרות שנים וכך הם לא דורשים אותו מהגופים הפיננסיים השונים.
זהו מצב בעייתי שמתרחש במקרים רבים מדי ובפועל מדובר על מיליארדי שקלים שבעליהם החוקיים לא יודעים עליהם או נתקלו בקשיים לאתרם. באגף הפיקוח על שוק ההון, הביטוח והחיסכון שוקדים על תקנות חדשות שיחייבו את הגופים הפיננסיים לאתר את החוסכים או יורשיהם ושיאסרו עליהן לעצום עין וליהנות מהישארות הכספים בקופותיהם.
עד פרסום התקנות המחייבות הללו בפועל אין לחברות הפיננסיות תמריץ אמיתי לחפש את בעלי הכסף הזה וגרוע מכך לא קיים מאגר נתונים מרכזי שמאפשר לציבור לאתר את כספו שלו בצורה קלה ויעילה יותר.
חסכתם כסף אבל אין דו"חות או ודאות היכן?
במקרים שאדם חסך כספים לקופת גמל, פנסיה, ביטוחים שונים וכדומה אך אין בידו מסמכים שמציינים במסגרת איזה גוף פיננסי החיסכון נעשה או כל עדות רשמית לקיומו, בהנחה שאותו אדם זוכר שהפריש כספים לטובת חיסכון כזה או אחר, ניתן לפנות לפתרונות הבאים על מנת לנסות לאתר את הכסף המגיע:
- לפנות למעסיקים מהעבר לגבי תיעוד או ידע כלשהו על ההפרשות לחסכונות.
- בחינת תלושי משכורת ישנים לקיום הפרשות לחיסכון וציון פרטים מזהים כלשהם.
- לנסות לברר עם אנשים שעבדו איתכם בעבר במקומות עבודה שונים האם להם יש ידע או מסמכים לגבי הפרשות למיניהן.
- בירור עם יועץ פנסיוני או סוכן ביטוח שהחוסך היה בקשר כלשהו איתו במהלך השנים.
- בירור עם הבנק על הוראות קבע ישנות, תשלומים ישנים לגוף פיננסי וכן הלאה.
- ניתן לפנות בנפרד ובאופן פרטני לגופים הפנסיוניים והפיננסיים הגדולים (חברות ביטוח ובתי השקעות) ולנסות לבדוק האם קיים חיסכון או כספים כלשהם על שם האדם או מספר תעודת הזהות.
שליחת דו"חות תקופתיים על חסכונות
הגופים המוסדיים שמנהלים חסכונות למיניהם בישראל חייבים על פי חוק לשלוח בכל שנה לפחות דו"ח תקופתי על מצב החשבון של הלקוחות. דו"ח זה נשלח לרוב עד סוף מרץ של השנה העוקבת ומפרט את מצב החשבון לשנה הקודמת. הדו"ח הוא אינדיקציה לקיומו של חיסכון וכן כולל את כל הפרטים הפיננסיים אודותיו. לגבי חסכונות אבודים מהעבר, הגופים המוסדיים הפיננסיים הללו חייבים לשלוח דו"ח רבעוני גם ללקוחות לא פעילים שיש להם יתרה כספית של מעל 50,000 ש"ח.
נקודות חשובות לגבי גופים מוסדיים פנסיוניים
- אם חוסך פונה לגוף מוסדי (קופת גמל, קרן פנסיה, פוליסת ביטוח וכדומה) על הגוף לספק לו את כל הפרטים הרלבנטיים אודותיו.
- הגופים המוסדיים חייבים לשמור את הנתונים כל עוד יש בחשבון הלקוח כסף – אם קיים כסף בחיסכון, אפילו לאחר שנים רבות אסור לגוף להשמיד מידע זה או להעביר את הכסף לחשבונות החברה.
- יורשים של חוסכים שפונים לגופים המוסדיים זכאים לקבל את כל המידע ואת הכספים המגיעים להם על פי ההגדרות בקופות, קרן או פוליסה – לרוב תקף לגבי ילדים שהוריהם חסכו.
חסכונות אבודים מהעבר בחשבונות בנקאיים
קיימים מקרים של חשבונות בנק לא פעילים שיש בהן תכניות חיסכון או כספים, של בעל החשבון עצמו או יורשיו. על מנת לברר זאת הדרך הפשוטה ביותר היא פנייה אישית להנהלת כל אחד מהבנקים ובירור לגבי קיום חשבון או כספים על שם מסוים. הבנקים רשאים לגבות עמלה/תשלום על פעולת איתור כספים או חשבונות שכזו.
בשוק הישראלי ישנן חברות מקצועיות שמתמחות באיתור חסכונות אבודים מהעבר והן עושות זאת תמורת אחוז מהכספים שנמצאים ו/או דמי טיפול קבועים.